ספורה או "ברוכות הבאות לגן עדן"

אם עקבתן אחרי הפוסטים האחרונים שלי אתן יודעות שבתחילת החודש היינו בפריז. עכשיו, בעוד שבאופן כללי את הביקור "הנפלא" שלנו בפריז אני מעדיפה לשכוח, היו שם גם כמה רגעים של אושר. אחד העיקריים שבהם היה הביקור שלי בספורה.
בפריז יש 3 סניפים והראשון בו ביקרתי נמצא בשדרות סיינט ג'רמן ולדעתי הוא הבינוני מבין השלושה. האמת שזו דווקא התחלה טובה להכנס לסניף יחסית קטן כי למרות שקראתי על חוויות של בנות אחרות את לא מצפה לכל היופי הזה כשאת נכנסת לשם.
הגעתי מצוידת ברשימה ובמר בחור ומהרגע שנכנסתי ועד שהתאוששתי עברו דקה או שתיים. זה לא שהמקום מ-ה-מ-ם או משהו, פשוט אחרי ששומעים כל כך הרבה על עיר הממתקים הזו יש תחושה של יראת כבוד מהולה בהתלהבות כשכף רגלך דורכת בכניסה.
ברשימה שלי היו פריימר העיניים של Too Faced, אורגזם של נארס, סומק של בנפיט ואולי אולי... הנייקד.
רשימה צנועה למדי, נכון?
נראה לכן שזה מה שקניתי?


אחרי חיפושים וביקור בשני סניפים בסופו של דבר זה השלל שחזרתי איתו הביתה.

בסניף הראשון נארס ובנפיט נעדרו מהשטח וגם מוצרי מותג הבית לא בלטו במיוחד.. אז הסתפקתי במישוש הנייקד ועוד כמה צלליות מבית אורבן דיקי, בחנתי את ה-Smoked Palette  והחלטתי לקחת בינתיים רק את הפריימר של Too Faced.

 התלבטתי בינו ובין הפריימר שכבר היה לי קודם, Urban Decay-Primer Potion.  הפריימר של אורבן דיקיי עשה עבודה מעולה אבל מהביקורות הכלליות עליו הבנתי שמעל פריימרים אחרים קל יותר לטשטש צלליות וזו היתה הסיבה העיקרית שלא קניתי אותו שוב.

בתמונה כאן אפשר לראות את הפריימר עצמו ואת המראה שמתקבל אחרי מריחה שלו על גב כף היד. במבחן התוצאה אני יכולה לומר שלדעתי באמת יותר קל לטשטש מעל הפריימר הזה ואני לא שמה לב לשוני מבחינת העמידות שלו בהשוואה לזה של אורבן דיקיי. שניהם מחזיקים עלי בכיף את ה-8-10 שעות.

משהו שהיה ממש מוזר בעיני הוא שכשפתחתי אותו בהתחלה יצא ממנו רק נוזל שומני. לעומת המרקם של ה- UDPP שהוא קרמי כאן לא היה מרקם בכלל. האמת שנבהלתי, כבר חשבתי שקניתי מוצר פגום אבל אז פניתי למר גוגל לעזרה והתברר שגם בנות אחרות נתקלו בעניין הזה ואחרי ניעור ושימוש או שניים התקבל המרקם שאתן רואות בתמונה למעלה. 

עד היום קצת מוזר לי להניח משהו שומני על העפעף, אבל המרקם השומני מתייבש מהר והופך למשטח שהתאור הכי טוב שיש לי בשבילו הוא קטיפתי משהו.

בסניף הבא שהוא הגדול והיפה מבין כולם ונמצא איך לא, בשאנז אליזה כבר באמת הלכתי לאיבוד. כאן נארס ובנפיט הפגינו נוכחות מרשימה. דגמתי את אורגזם המפורסם והגעתי למסקנה שהוא לא יראה טוב עלי. לאחרונה אני נוטה יותר לכיוון של סמקים חומים וחמימים ואילו האורגזם הוא ורוד מוזהב שימרי יפייפיה שלצערי לא באמת יהיה לי איך להשתמש בו.

ובנפיט.. אוי בנפיט, האופן שבו המוצרים שלהם מוגשים גורם לך להזיל ריר. האריזות הלא שגרתיות שלהם עם העיצובים היפים.. ובכל זאת החזקתי את עצמי. לא יודעת אם זה בגלל שעדיין לא התמכרתי לגמרי לעניין האיפור או שפשוט אין לי צורך כרגע בסמקים/ פריימר או שאר הגודיס היקרים למדי שהיה להם להציע.

בסניף הזה היתה גם עמדה של מאק. בארץ תמיד הרגשתי (והאמת שמרגישה ככה גם עד היום) לא מנוסה מספיק כדי להכנס לחנות היפה הזו. כאן, המוכרים נחמדים אבל אני לא דוברת את השפה אז עדיין מרגישה לא בנוח. אבל בספורה, כשיש רק עמדה חמודה והמוכרים לא מתעלקים הרגשתי מספיק בנוח לבחון את המוצרים השונים.  מה גם שלא ציפיתי להכנס למאק או לראות את העמדה שלהם בספורה אז שמחתי כפליים. 

בעיקר עניינו אותי הפיינטפוטים המפורסמים ומבין כולם נבחר זוכה מאושר אחד הלא הוא Bare Study.

מדובר בצללית קרם בעלת גוון חום בהיר שימרי. היא מגיעה בדומה לצלליות מאותה משפחה בקופסאת זכוכית עם מכסה שחור הנסגר בהברגה. המרקם שלה הוא קרמי אבל אחרי המריחה על העפעף הוא הופך לסוג של אבקתי.

אותי היא משמשת כבסיס זריז לצלליות וכתחליף לפריימר בימים בהם אני לא צריכה עמידות מטורפת של צלליות.  מחירו בצרפת אגב הוא 17 יורו [85 ש"ח] , שזה כבר משמעותית פחות מה-28 פרנק [ 112 ש"ח] שהייתי משלמת עליו כאן.

אגב, זו הייתה הקניה הראשונה של ממאק אי פעם, אז רשמית אני כבר לא בתולת מאק. 

מוצר נוסף שרציתי מאוד היו עפרונות עיניים. ניסיתי את העפרונות של מותג הבית של ספורה שעשו תצוגת יכולות לא רעה בכלל, בחרתי והתלבטתי לקחתי והחזרתי ואחרי שבסוף כבר בחרתי שני  גוונים, בדרכי לקופות נתקלתי בסטנד של אורבן דיקיי. בחינה קלה של מגוון העפרונות והסווצ'ה זריזה הבהירה לי שכאשר אבדתי, אבדתי.

החזרתי את העפרונות של ספורה למקום, ניגשתי למר בחור והסברתי לו שאני מאוד מצטערת אבל הוא יאלץ לחכות בין 5 ל-10 דקות נוספות עד שאחליט על הגוונים שבלעדיהם חיי לא יחזרו לקדמותם. 

אני רוצה לומר לכן שאם הייתי יכולה, הייתי קונה את כל הסטנד, באמת. את העפרונות הרגילים כולם ומקנחת בכל הליינרים הגליטריים שלהם ובמיוחד בליינר הגליטרי הכסוף הזה- Glam Rock (החמישי מימין). אבל החלטתי לבחור שניים ולזרום איתם. 

הצבעים שבחרתי הם Binge ו-Rockstar. 

Binge הוא עפרון כחול כהה עם שימר כסוף עדין. Rockstar הוא גוון סגול עמוק חצילי ששבה אותי מהרגע הראשון.

שניהם נמרחים כמו חמאה, מתקבעים יפה אבל לא מהר מדי וניתנים לטשטוש. Rockstar  אגב תואם את צבע הצללית בעלת השם הזהה מפלטת הSmoked של אותה חברה  (סקירה על הפלטה אפשר למצוא אצל טל פלג בבלוג שלה). 

הפיגמנט של שניהם מעולה, מספיקה מריחה אחת כדי לקבל צבע אטום והעמידות שלהם מרשימה. אחרי 8 שעות צריך להתאמץ כדי להסיר אותם מהעפעף ואם במקרה הם שימשו אותי כתוחם תחתון צריך להתאמץ אפילו יותר.

יחד עם זאת כשמניחים את העפרונות בקו המיים התחתון הם כמעט ולא מוציאים צבע ומתקבל גוון שקוף משהו שגם לא עמיד במיוחד. המחיר שלהם היה 16 יורו.

אמנם הדבר היחיד שקניתי מכל הרשימה ההתחלתית היה רק הפריימר, אבל יצאתי שמחה ומאושרת מהחנות. אני חייבת לציין לטובה את מר בחור שחיכה בסבלנות מרשימה שאסיים לבחור את הממתקים שלי, ואפילו ייעץ מדי פעם על גוונים וכאלה.

מה דעתכן? יצא לכן להשתמש במשהו מהמוצרים האלה? מסכימות עם דעתי עליהם?

אשמח לשמוע, כפתור התגובות ממש כאן למטה :-)

*הכתוב מנוסח מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד לנשים וגברים כאחד*