יום שישי, 26 בספטמבר 2014

שנה חדשה

שנה עברית חדשה, חג שני. השעה 8:40 בבוקר ואני יושבת בחדר שלנו, הגורה לידי מנמנמת. אני מסתכלת עליה ומבינה כמה עברנו השנה.
את ראש השנה הקודם חגגנו בצורה מצומצמת עם חברים ישראלים בשוויץ. ובתקופה הזו לפני שנה בדיוק, היינו מאושרים, חודש לפני כן גיליתי שאני בהריון וחיכינו לבדיקת הדופק כדי לספר למשפחה. מספר ימים לאחר מכן השמחה הזו התחלפה בעצב גדול כשההריון ההוא נגמר רשמית יומיים לפני כיפור.
חודשיים אחר כך בדיקת הריון בישרה על הריון חדש ומשמח שמילא את הלב מחדש. בעקבותיו קיבלנו החלטה לדחות הצעת עבודה שכללה מעבר לפולין.
חזרנו לארץ אחרי שנה וחצי בחו"ל, שינוי עצום שדרש תקופת התסגלות לא פשוטה.
בעלי החליף את מקום העבודה ואני התחלתי עבודה חדשה בתחום שלא עסקתי בו בעבר.
ביולי הפכנו ממשפחה של זוג למשפחה של שלושה והבנו את הכיף הגדול שמגיע עם האחריות הכבדה הזו.
שנה של שינויים גדולים שרובם ככולם לטובה.


שנה שעברה כתבתי בפורום שהייתי חברה בו את האיחולים האלה לשנה החדשה:

"אני מאחלת לעצמי להיות חזקה יותר, לשכוח מהביקורת של הסביבה, להתעלם מנשמות טובות שמביעות את דעתן על אף שלא התבקשו ובעיקר למצוא את הדרך- למצוא את הנתיב שלי בחיים, בו ארגיש שלמה עם מי שאני.
אני מאחלת לעצמי הריון עגול ותקין ובסופו בייבי חמוד שישנה את החיים שלנו לטובה. 
לבעלי- אני מאחלת הצלחה בעבודה שלו שהיא לא פשוטה, הגשמה עצמית ואת התכונה הזו שגורמת לך להחליט שעבדת מספיק להיום והגיע הזמן לחזור הביתה. אני מאחלת לך תמיד לחזור לבית אוהב, לאישה ולמשפחה שמרגישים כאי של בטחון וודאות בים אי הודאות שמסביב."


ובשנה הקרובה שזה עתה החלה, אני מודה על הריון עגול ותקין ועל הבייבי הקטנה והחמודה שאכן שינתה את חיינו לטובה. אני עדיין מאחלת לנו את אותם הדברים ומצרפת איחולי שנה שקטה, מלאה במאורעות משמחים. שכולנו נהייה בריאים, שנמצא דירה, שבעלי יקבל סיפוק מהעבודה הנוכחית ושאני אמצא את הדרך לשלב עבודה מספקת עם כמה שיותר זמן עם הגורה. שתהייה זו שנה מבורכת, שנה של הצלחות, של התחלות חדשות.


שנה טובה לכולם.




יום שישי, 19 בספטמבר 2014

חדר תינוקות עם תקציב (ומקום) מוגבל

במהלך הריון וגם עכשיו אחרי הלידה, אנחנו גרים אצל ההורים שלי בחדר שהיה שלי פעם. שנינו והקטנטונת בחדר אחד שהוא המקום הקטן שלנו בבית. למרות שזה לא פשוט ואין הרבה מקום, היה חשוב לי להכין את החדר לקראת בואה של הגורה.

בגלל שצפוף ואין הרבה מקום הינו צריכים להיות יצירתיים.  למעשה היינו צריכים למצוא דרך להכניס לחדר ארון, מיטת זוגית, עריסה ושידת החתלה. זה לא פשוט למרות שהחדר עצמו בגודל בינוני ולכן נדרשה כאן קצת יצירתיות.
מאחר ואנחנו מתכננים לעבור לדירה משלנו בקרוב, זה היה די מיותר לקנות "חדר ילדים" באחת מחנויות התינוקות בשלב הזה, מה גם שאין לנו מקום לשים את הדברים בחדר.

בתור פתרון זמני, החלטנו לחודשים הראשונים להשכיר עריסה, עשינו סקר שוק קצרצר והחלטנו להשכיר את העריסה מאותה החנות בה עשינו את הקניות לגורה.

מיטה יש, עכשיו צריך למצוא שידה. נזכרנו שיש לנו שידת מגירות MALM מאיקאה שאולי תוכל לשמש כשידת החתלה
בדקתי את המידות של שידות ההחתלה הסטנדרטיות ונראה שהשידה שיש לנו מתאימה פחות או יותר. אמנם היא צרה וקצרה יותר מהשידות הרגילות, אבל זה פתרון מעולה במקרה שלנו.


הוספתי לשידה משטח החתלה פשוט וקיבלנו שידת החתלה שימושית ונוחה.

בתור מגש טיפולים אני משתמשת בקופסא של מי עדן שקיבלנו בבית החולים. היא הגיעה עם בקבוק מים והחלטתי לשמור אותה. היא מתאימה לנו בדיוק כדי לשים בה מספר חיתולים, קרם החתלה ומגבונים.


את הבגדים של הגורה אני מאחסנת במגירה העליונה שמחולקת באמצעות מחלקי מגירות של איקאה שהיו בבית ולא היו בשימוש.

 יצא שכמעט ללא עלות הפכנו את החדר שלנו לחדר שמותאם גם לגורה ומתאים לצרכים שלה בשלב הזה.

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

חזרה לכתיבה

אמצע הלילה, כולם ישנים. הגורה ישנה בעריסה, הידיים בתנוחת ה"אני נכנעת" הרגילה שלה ולידה ישן עמוק אבא דוב.
בקצה המסדרון ישנים עמוק הסבים הטריים ודודה שלה הרגע כיבתה את האור ובטח שוקעת בשינה עמוקה, מתכוננת לעוד שבועיים עמוסים בצבא. בסלון על הספה מכורבל לו כרגיל רום, גוש הפרווה האהוב שלנו, עוד מעט יבוא להגיד שלום, לרחרח איך זה שבאמצע הלילה נשמעים קולות מחדר העבודה.

אמצע הלילה ואני כאן. מתחילה לכתוב שוב אחרי תקופה ארוכה. מתרגשת, דואגת, מוטרדת, מאושרת ויותר מהכל, בעיקר עייפה.

הגורה בת חודשיים היום וזה פוסט ראשון כאמא טריה.

יום שישי, 25 באוקטובר 2013

סתיו אירופאי

יש משהו יפה ובו זמנית נוגה בתקופת הסתיו.
תמיד אהבתי את הסתיו באירופה, העצים מחליפים את המראה שלהם ומירוק-ירוק הם עוטים על עצמם עשרות גוונים חמים.
כאן הסתיו הוא לפי הספר, מזג אויר הפכפך, טמפרטורות משתנות, גשם, שמש, הכל בערבוביה אחת גדולה..
הטמפרטורות כבר צנחו והן נעות על הסקאלה של 9-18 מעלות ביום ו3-15 בלילה, ימים שטופי שמש מתחלפים בימי מבול שאינו פוסק ולפעמים בשעה 11 בבוקר כל האורות בבית דולקים פשוט כי בחוץ שולטת אפרוריות וחשיכה.

שלשום הגשם ירד כל היום ללא הפסקה ולכן כשפתאום אתמול יצאה השמש, החלטתי לנצל את ההזדמנות ויצאתי להליכה. מאסתי במסלול הקבוע שלי ובשביל הגיוון, בדרך חזרה נכנסתי לפארק הגדול שנמצא בערך 5 דקות מהבית שלנו. המראה היה עוצר נשימה, על רקע הדשא הירוק מפוזרים בכל מקום עלים מכל קשת הצבעים החמים.




המדרכות והשבילים היו עדיין לחים מכמויות הגשם שירדו יום קודם לכן, והעלים היו מפוזרים בכל מקום.
עובדי העיריה אספו את העלים לערימות ערימות ולרגע עברה לי מחשבה שובבה בראש לזנק לאחת מהן ופשוט להתגלגל בה...


הפארק כמו תמיד שוקק חיים, סביבות השעה אחת בצהריים אפשר למצוא בו אנשים מכל המינים והסוגים:
אנשי עסקים שלוקחים את ארוחת הצהריים שלהם ויוצאים להתאוור בחוץ, אמהות שבדיוק אספו את הילדים מבית הספר הסמוך, בני נוער שסיימו את התיכון ויושבים ומכרסמים מקדונלדס, גננות עם פעוטות שמוציאות את הילדים לשחק בחוץ ואפילו נגן כינור שמתאמן בנגינה בפינה משלו. בחלק של הדשא כמעט תמיד יהיה משחק כדורסל בעיצומו, ילדים שמשחקים כדורגל, ומשחק פינ פונג המתנהל על אחד מהשולחנות היעודיים.
כל אחר צהריים מגיעה קבוצת לוליינים שקושרת חבלים בין העצים ומתאמנת בהליכה עליהם ותמיד תמיד תמיד יהיו שם אנשים שרצים או עושים הליכה.

ריח של סתיו עומד באויר ולא רחוק היום בו נצטרך להוציא שוב את מעילי הפוך, הכפפות ומגפי השלג מהארון, האמת- התגעגתי.

 

יום שני, 21 באוקטובר 2013

רוחות של שינוי

לפני בערך שנה וחודש נחתנו כאן, מדינה לא מוכרת, שפה זרה, מתרגשים,חוששים ולא בדיוק יודעים לקראת מה אנחנו הולכים. בקרוב כל זה יסתיים וגמד קטן כבר מתיישב לו על הכתף ומתחיל ללחוש.

יש רוחות של שינוי באויר ותקופה של החלטות לפנינו.