יום שני, 17 בדצמבר 2012

שונאים סיפור אהבה

התעסקות עם לקים אף פעם לא הייתה מהחביבות עלי. למעשה עד לא מזמן ורק אם נחה עלי המוזה, הייתי מורחת לק רנדומלי על הציפורניים, מסירה אותו אחרי יומיים שלושה בגלל קילופים ועושה הפסקה עד הפעם הבאה.
אבל אז הגיעה הצעת הנישואים והבנתי שלפחות בחתונה כדאי שיהיו לי ציפורניים יפות ומטופחות. במסגרת החיפושים אחר פתרון שהוא לא קבוע לגמרי, גיליתי את עולם הג'לים לציפורניים הטבעיות.
רכשתי קופון לפדיקור ומניקור ג'ל באחד מאתרי הקופונים והלכתי שמחה ומאושרת לנסות בפעם הראשונה את העניין.
הנסיון הזה התברר כלא מוצלח במיוחד, הג'ל התרומם ותוך פחות משבוע כבר נראה נורא. כנראה שבמצב אחר הייתי זונחת את העניין אבל  החלטתי לא לתת לנסיון אחד לייאש אותי.  ניגשתי למניקוריסטית מומלצת, עשיתי ג'ל של ביו סקלפצ'ר ושמחתי לגלות שהמניקור החזיק כ3- 4 שבועות.
יאי! מצאתי פתרון לחתונה.

למי שלא מכירה, בשתי מילים ג'ל לציפורן הטבעית הוא שיטה יחסית חדשה בעולם של טיפוח הציפורניים. להבדיל מבניה באקריל שמחייבת שיוף די רציני של הציפורן, הדבקת "טיפס" מפלסטיק וכיסוי בחומר אקרילי (סוג של אבקה), הרעיון של ג'ל כולל בעיקר שיוף עדין של שכבת הציפורן העליונה, הנחה של שכבת בסיס מקשרת, שתי שכבות גל עם צבע ושכבה עליונה אוטמת. הג'ל מחייב שימוש במנורת UV, בעוד שאם לא משתמשים בסילר בבניה, הבניה לא.
הסרת הג'ל תלויה בסוג בו משתמשים. ישנם ג'לים הניתנים להמסה על ידי אציטון ואחרים צריך לשייף. הג'לים נמרחים כלק, חלקם מגיעים בבקבוקון המזכיר לק ואחרים נמרחים עם מברשת ומגיעים בקופסאות קטנות. בכל מקרה, הג'ל אמור להחזיק מעמד כ-3 שבועות.
במקרה של הג'ל בו השתמשה המניקוריסטית שלי, הצבעים הכהים החזיקו טוב יותר מהבהירים.

הייתי עם הג'ל כחודשיים לפני החתונה ועוד 7 חודשים אחריה. אהבתי מאוד את מגוון הצבעים, אהבתי את החוזק היחסי של הציפורניים ואהבתי את העובדה שהן הצליחו לצמוח בשקט. יחד עם זאת, לא אהבתי את העובדה שאם רציתי שהג'ל יראה טוב כל שלושת השבועות, הייתי צריכה לבחור בצבע כהה. מה לעשות שהעדפתי דווקא גוונים בהירים?
לצערי אין לי הרבה תמונות מהתקופה ההיא, למעשה אני חושבת שזו התמונה היחידה שיש לי שבאמת רואים בה טוב את הציפורניים.

יום שני, 10 בדצמבר 2012

סלמון בשום וסויה- מתכון פשוט וטעים

אחד מהאתגרים שאיתו צריך להתמודד כשעוברים למדינה אחרת הוא עניין האוכל. לוקח לא מעט זמן להתרגל לעולם הקולינרי החדש שאליו הגעת ובמקרה שלנו למשל, לקח לי זמן למצוא כאן לחם מלא או גבינה 5%, זה לא שאין את המוצרים האלה כאן, אבל הם רשומים אחרת, אחוזי השומן הם אחרים ולוקח זמן להתרגל לטעם.
במקרים מסוימים-  באמת אי אפשר למצוא את המוצרים אותם מחפשים... דברים שעדיין לא מצאתי כאן הם גבינת טבורוג, בולגרית 5%, קמח תופח ועוד כמה וכמה מוצרים שלא הצלחתי למצוא. המצב הזה דורש ממך לעשות התאמות, להכיר את האוכל המקומי ולנסות לשלב אותו גם במטבח שלך.
לשמחתי האתגר הזה נהייה פשוט יותר בעקבות השינוי בשגרת היום יום שלי. בארץ הייתה לי שגרה עמוסה למדי ולפעמים למרות שרציתי פשוט לא יכולתי לבלות זמן במטבח. כאן לעומת זאת כשיש לי זמן פנוי, אני שוב מגלה כמה אני אוהבת את עולם הבישול וכמה אני נהנית מהעשייה הזו. כמו כן בגלל שאני רוב הזמן בבית ואין סיבה להכין אוכל לכמה ימים מראש מפאת חוסר זמן, כשבעלי מגיע הביתה, אנחנו מכינים ארוחה טריה כמעט מדי ערב.
כדי לא להשתעמם או לאכול כל הזמן את אותם מזונות אני תמיד מחפשת אחר דרכים לגוון את סוג האוכל שאנחנו אוכלים.


למרות שאנחנו לא חובבי דגים גדולים, מצאנו כאן מאכל מקומי ומאוד טעים שניתן לקנות אותו קפוא בסופרים ומצריך רק חימום והזהבה בתנור ומאז פשוט נפתח לנו התיאבון לדגים. כתוצאה מכך התחלתי לחפש מתכונים עם דגים שאוכל לעשות בבית והגעתי למתכון שבמקור נכתב בפורום המתכונים של מירי בלקין על ידי אחת המשתתפות. ניסינו את המתכון בבית והוא יוצא כל כך טעים שהייתי חייבת לשתף אותו גם אתכם.



יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

הכנת בירית לכלה- DIY

החתונה שלי שהייתה לפני כמעט שנה (איך הזמן טס..) הביאה אותי לפורום חתונות בתפוז. הייתי פעילה בפורום יותר משנה וחצי והוא והבנות בו ליוו אותי לאורך כל התהליך.
במסגרת ההכנות למסיבת הרווקות של חברה קרובה,עליה כתבתי בפוסט הזה, תפרתי לה בירית. על הדרך צילמתי את התהליך והכנתי מיני מדריך להכנת בירית.  המדריך פורסם בפורום חתונות בתפוז ולאחר מכן פורסם פעם נוספת כחלק משיתוף הפעולה ביני ובין הבלוג "אניקה- השראה לאירועים". כעת נראה שהמדריך עומד להתפרסם באתר נוסף ולמה שרק גולשי אתרים אחרים יהנו?
נראה לי שאם יש לי בלוג משלי כדאי שאעלה לכאן גם כמה מהיצירות שלי,לא?