שונאים סיפור אהבה

התעסקות עם לקים אף פעם לא הייתה מהחביבות עלי. למעשה עד לא מזמן ורק אם נחה עלי המוזה, הייתי מורחת לק רנדומלי על הציפורניים, מסירה אותו אחרי יומיים שלושה בגלל קילופים ועושה הפסקה עד הפעם הבאה.
אבל אז הגיעה הצעת הנישואים והבנתי שלפחות בחתונה כדאי שיהיו לי ציפורניים יפות ומטופחות. במסגרת החיפושים אחר פתרון שהוא לא קבוע לגמרי, גיליתי את עולם הג'לים לציפורניים הטבעיות.
רכשתי קופון לפדיקור ומניקור ג'ל באחד מאתרי הקופונים והלכתי שמחה ומאושרת לנסות בפעם הראשונה את העניין.
הנסיון הזה התברר כלא מוצלח במיוחד, הג'ל התרומם ותוך פחות משבוע כבר נראה נורא. כנראה שבמצב אחר הייתי זונחת את העניין אבל  החלטתי לא לתת לנסיון אחד לייאש אותי.  ניגשתי למניקוריסטית מומלצת, עשיתי ג'ל של ביו סקלפצ'ר ושמחתי לגלות שהמניקור החזיק כ3- 4 שבועות.
יאי! מצאתי פתרון לחתונה.

למי שלא מכירה, בשתי מילים ג'ל לציפורן הטבעית הוא שיטה יחסית חדשה בעולם של טיפוח הציפורניים. להבדיל מבניה באקריל שמחייבת שיוף די רציני של הציפורן, הדבקת "טיפס" מפלסטיק וכיסוי בחומר אקרילי (סוג של אבקה), הרעיון של ג'ל כולל בעיקר שיוף עדין של שכבת הציפורן העליונה, הנחה של שכבת בסיס מקשרת, שתי שכבות גל עם צבע ושכבה עליונה אוטמת. הג'ל מחייב שימוש במנורת UV, בעוד שאם לא משתמשים בסילר בבניה, הבניה לא.
הסרת הג'ל תלויה בסוג בו משתמשים. ישנם ג'לים הניתנים להמסה על ידי אציטון ואחרים צריך לשייף. הג'לים נמרחים כלק, חלקם מגיעים בבקבוקון המזכיר לק ואחרים נמרחים עם מברשת ומגיעים בקופסאות קטנות. בכל מקרה, הג'ל אמור להחזיק מעמד כ-3 שבועות.
במקרה של הג'ל בו השתמשה המניקוריסטית שלי, הצבעים הכהים החזיקו טוב יותר מהבהירים.

הייתי עם הג'ל כחודשיים לפני החתונה ועוד 7 חודשים אחריה. אהבתי מאוד את מגוון הצבעים, אהבתי את החוזק היחסי של הציפורניים ואהבתי את העובדה שהן הצליחו לצמוח בשקט. יחד עם זאת, לא אהבתי את העובדה שאם רציתי שהג'ל יראה טוב כל שלושת השבועות, הייתי צריכה לבחור בצבע כהה. מה לעשות שהעדפתי דווקא גוונים בהירים?
לצערי אין לי הרבה תמונות מהתקופה ההיא, למעשה אני חושבת שזו התמונה היחידה שיש לי שבאמת רואים בה טוב את הציפורניים.

סלמון בשום וסויה- מתכון פשוט וטעים

אחד מהאתגרים שאיתו צריך להתמודד כשעוברים למדינה אחרת הוא עניין האוכל. לוקח לא מעט זמן להתרגל לעולם הקולינרי החדש שאליו הגעת ובמקרה שלנו למשל, לקח לי זמן למצוא כאן לחם מלא או גבינה 5%, זה לא שאין את המוצרים האלה כאן, אבל הם רשומים אחרת, אחוזי השומן הם אחרים ולוקח זמן להתרגל לטעם.
במקרים מסוימים-  באמת אי אפשר למצוא את המוצרים אותם מחפשים... דברים שעדיין לא מצאתי כאן הם גבינת טבורוג, בולגרית 5%, קמח תופח ועוד כמה וכמה מוצרים שלא הצלחתי למצוא. המצב הזה דורש ממך לעשות התאמות, להכיר את האוכל המקומי ולנסות לשלב אותו גם במטבח שלך.
לשמחתי האתגר הזה נהייה פשוט יותר בעקבות השינוי בשגרת היום יום שלי. בארץ הייתה לי שגרה עמוסה למדי ולפעמים למרות שרציתי פשוט לא יכולתי לבלות זמן במטבח. כאן לעומת זאת כשיש לי זמן פנוי, אני שוב מגלה כמה אני אוהבת את עולם הבישול וכמה אני נהנית מהעשייה הזו. כמו כן בגלל שאני רוב הזמן בבית ואין סיבה להכין אוכל לכמה ימים מראש מפאת חוסר זמן, כשבעלי מגיע הביתה, אנחנו מכינים ארוחה טריה כמעט מדי ערב.
כדי לא להשתעמם או לאכול כל הזמן את אותם מזונות אני תמיד מחפשת אחר דרכים לגוון את סוג האוכל שאנחנו אוכלים.

למרות שאנחנו לא חובבי דגים גדולים, מצאנו כאן מאכל מקומי ומאוד טעים שניתן לקנות אותו קפוא בסופרים ומצריך רק חימום והזהבה בתנור ומאז פשוט נפתח לנו התיאבון לדגים. כתוצאה מכך התחלתי לחפש מתכונים עם דגים שאוכל לעשות בבית והגעתי למתכון שבמקור נכתב בפורום המתכונים של מירי בלקין על ידי אחת המשתתפות. ניסינו את המתכון בבית והוא יוצא כל כך טעים שהייתי חייבת לשתף אותו גם אתכם.

הכנת בירית לכלה- DIY

החתונה שלי שהייתה לפני כמעט שנה (איך הזמן טס..) הביאה אותי לפורום חתונות בתפוז. הייתי פעילה בפורום יותר משנה וחצי והוא והבנות בו ליוו אותי לאורך כל התהליך.
במסגרת ההכנות למסיבת הרווקות של חברה קרובה,עליה כתבתי בפוסט הזה, תפרתי לה בירית. על הדרך צילמתי את התהליך והכנתי מיני מדריך להכנת בירית.  המדריך פורסם בפורום חתונות בתפוז ולאחר מכן פורסם פעם נוספת כחלק משיתוף הפעולה ביני ובין הבלוג "אניקה- השראה לאירועים". כעת נראה שהמדריך עומד להתפרסם באתר נוסף ולמה שרק גולשי אתרים אחרים יהנו?

נראה לי שאם יש לי בלוג משלי כדאי שאעלה לכאן גם כמה מהיצירות שלי,לא?

כולנו בסירה אחת..

מאז הפוסט הקודם הרבה מי גשמים זרמו כאן. מזג האויר חורפי אבל נעים, ולרוב למרות הקור, הימים הם ימים מלאי שמש...
שבוע שעבר השתתפתי בסדנא נוספת שאורגנה על ידי העבודה של בעלי. הכותרת שלה הייתה "להפיק את המקסימום מהשהות שלך בשוויץ" והיא נועדה לבני זוג מלווים.
חוץ ממני השתתפו בסדנא 2 בני זוג נוספים, מתוכם שניים גברים. רוב האנשים הגיעו לכאן לפני יותר מחצי שנה וכולם הגיעו לכאן ל-3 שנים ומעלה. באופן טבעי ובהתאם למדיניות אישורי העבודה של המדינה, הם כולם יכולים לעבוד ורובם כעת במסע חיפושים אחר עבודה בשוויץ- עסק לא פשוט בכלל.
הסדנא חולקה ל-3 חלקים, הראשון ניתוח והבנת הסיבות שהובילו למעבר למדינה (קידום מקצועי, הזדמנות, חוויה וכו') ובהמשך ברור התחושות שלנו כבני זוג, פריקת תסכול והבנה שאנחנו לא לבד עם ההרגשה שלנו. החלק הזה היה משמעותי במיוחד עבורי.
אחרי הפוסט הקודם שכתבתי בתקופה הכי לא טובה שלי כאן עד היום, המפגש הזה הראה לי שאני לא לבד ולמרות ש"צרת רבים היא נחמת טיפשים" העובדה שכל בני הזוג חווים או חוו בעבר את התחושות האלה עודדה אותי. המנחים של הסדנא דיברו שוב על עקומת ההסתגלות, תיארו מאפיינים ותחושות שכיחות בכל שלב והציעו דרכים לפתרון והתמודדות עם תחושות אלו. גם בני זוג ותיקים יותר, חלקו מהנסיון שלהם וכל החלק הזה היה מאוד מועיל בעיני.

בחלק הבא, התבקשנו לכתוב ואם רצינו, גם לשתף במה אנחנו רוצים להשיג בשנה הקרובה. איפה נרצה להיות בעוד שנה מבחינה אישית. גם זה שלב, שכמו שתארה אותו המנחה הוא שלב שלמרות שהוא משמעותי וחשוב לנו כבני אדם, לרוב הוא מוזנח ומודחק במסגרת הסידורים והטרדות היומיומיים. החלק הזה ממש גרם לי לעצור ולחשוב מה הייתי רוצה להשיג בשנה הקרובה. סביר להניח שזה יהיה שנה וחצי אבל שווין.
בהמשך התבקשנו לפרק את המטרות שלנו לשלבים ולהציג יעדים "חכמים" (SMART)- ספציפיים, מדידים, ניתנים
להשגה, ריאליים, ותחומים בזמן. התבקשנו לפרק כל יעד לתת הפעולות שיש לעשות כדי להשיגו ואז לתחום אותם בזמן: 3 חודשים קרובים, חצי שנה ושנה.

בסיום החלק הזה הוזמנו לארוחת בוקר שויצרית טיפוסית: מוזלי, לחמניות, ריבה, שוקולד ועוד..

From: http://images.bedandbreakfast.com/inns//propertymain/ottawa-inns-swiss-hotel-lodging.jpg

לבסוף, בחלק האחרון,קיבלנו הצצה קטנה לנפשו של השויצרי הטיפוסי. מדהים כמה התרבות כאן שונה מכל מה שאנחנו רגילים אליו. 

למשל, השוויצרים לא אוהבים עימותים ויעשו כל שביכולתם על מנת להמנע מאחר. מסיבה זו זה לא עניין נדיר שבמידה ועשית רעש מעבר לשעות המותרות, תדפוק אצלך בדלת המשטרה. רק שכאן לקרוא למשטרה נחשב הדבר המקובל ולא אסקלציה של המצב. המשטרה המקומית משמשת כאן כגוף שלישי מגשר. אגב, המשטרה תגיע גם במקרה שראו את הכלב שלך מרחרח בחצר שאסור לו, אם התקלחת אחרי 22:00 בבתי דירות מסוימים או אם למשל זרקת זבל לפח הלא נכון.
הכל כאן מאדאם, מיסייה. תודה, סליחה ושלום זה חלק בלתי נפרד מהשפה.
כאן אומרים בוקר טוב ושלום לכל שכן בבניין ובבנינים הסמוכים שבדרך החוצה או הביתה יצרת איתו קשר עין.
נכנסת למעלית? בונז'ור,שלום לכולם. יצאת? בון ז'ורנה (שיהיה לך יום נעים), כבר אחרי 12? אז "בון אפרה מידי", אחר הצהריים נעים, כבר אחרי 6? בון סואר (ערב טוב).
את החלק הזה העבירה בחורה אנגליה שחיה כאן כבר מעל ל-20 שנה. היא דיברה על החוקים הכתובים והלא כתובים של שוויץ, והדברים שהיא סיפרה היו כל כך חשובים שלא הבנתי איך אף אחד לא ציין את זה קודם. קיבלנו הסברים על האופי השוויצרי, על מערכת החינוך, על האופן ההרמוני בו המדינה הזו משתדלת לתפקד. חשיבות הקונצנזוס בחיים השוויצרים והנגזרות של זה המשפיעות על כל מהלך החיים כאן.

הכי כיף שהיום הזה הסתיים בארוחת צהריים משותפת עם בני הזוג שלנו שהוזמנו לאכול איתנו על ידי מנחי הסדנא.
גם ארוחת הצהריים הורכבה ממנות שויצריות טיפוסיות ומטרתה הייתה לעשות לנו הכרות עם המנות שנמצאות במסעדות כך שנוכל להזמין ולדעת מה אנחנו אוכלים... חשוב במיוחד במדינה שבה בשר סוס הוא דבר נפוץ ומקובל..

המפגש הזה ממש עודד אותי, היה לי כיף לצאת מהבית שלא עבור קניות במכולת/ לימודי צרפתית או הסתובבות סתמית ובודדת במרכז העיר. הכי חשוב שהוא בא בדיוק מתי שהייתי צריכה אותו ואני חושבת שעזר לי לצאת מהתסכול שקצת שקעתי לתוכו קודם לכן.

בדידות

כשבוע אחרי שנחתנו כאן,  היינו בפגישה שאורגנה על ידי צוות של משאבי אנוש בחברה שתפקידו הוא לרכך את המעבר ולטפל בצרכים של העובדים המבולבלים ובני משפחותיהם. מעבר לעובדה שבמפגש הזה פגשנו את נאז ו- דיין, שני חבר'ה שהם הדבר הכי קרוב לחברים שיש לנו כאן, רובו היה משעמם למדי.

הא התחיל בסוג של מונולוג אובר דרמטי מצידו של מנהל הצוות שחלק איתנו באיטיות מרגיזה ועם הפסקות מתודיות להגברת הדרמה, את החויה שלו מהמעבר לשוויץ מספרד כשהוא היה בן 7. עם כל הכבוד, מעבר בגיל צעיר ויחסית נטול דאגות לא מדגדג את הקצה של מעבר בגיל מבוגר יותר,  תאמינו לי. אני יודעת.  עם זאת, הוא הציג באותה הרצאה את עקומת ההתמודדות עם תרבות חדשה שנראית כך:

על איפור טיפוח ומה שבינהם

כשרק פתחתי את הבלוג חשבתי שכדאי לכתוב באנגלית, בעיקר כדי להשתמש קצת יותר בשפה עצמה. אבל עם לימודי הצרפתית ברקע, אני מרגישה צורך דווקא לכתוב בשפת האם שלי (טכנית שפת האם השניה שלי :-) אז כרגע כותבת בעברית. אני מניחה שבטח עוד אחזור לכתיבה באנגלית מדי פעם- אז מראש, עמכם הסליחה.

לאחרונה גיליתי את העולם המופלא של איפור, טיפוח ולקים.

מתביישת להודות אבל עד לפני כשנה וחצי בקושי הייתי מנקה את הפנים עם סבון ומי פנים.. ואז הגיעה הצעת הנישואין ותוך כדי מרתון הארגונים לחתונה הבנתי שאני צריכה להקדיש גם קצת תשומת לב לעור הפנים שלי. לראשונה בחיי הלכתי לטיפול פנים אצל קוסמטיקאית וחוץ מלצאת עם עור פנים נקי יותר, יצאתי עם כמה תובנות:

ראשית, כנצר למשפחה לבנבנת עור אני חייבת לשים מקדם הגנה אחרת מאוד מהר אמצא את עצמי עם פיגמנטציה.

שנית, ניקוי הפנים עם סבון יעודי+ מי פנים הוא חובה ולא רשות.

כמו ילדה טובה אימצתי את שגרת הטיפוח המומלצת של הקוסמטיקאית  ואכן ראיתי שיפור. שינוי לא קורה מיד וגם אני חייבת להתוודות שחטאתי פה ושם ולא ניקיתי תמיד פעמיים ביום כפי שציוותה אבל התחלתי להקפיד על הנושא יותר והתוצאות לא אחרו להגיע.

אחרי החתונה ראיתי כמה יותר טוב אני נראית עם איפור מלא ומקצועי והחלטתי שלא באמת יש סיבה לעובדה שעד אותו יום לא השתמשתי במייקאפ. במקביל סיום התואר שלי התקרב ומה שידעתי מזמן הפך להיות יותר ויותר ברור עבורי: זה לא בשבילי. אז התחלתי לשקול לימודי איפור בתור מקצוע ובגלל שאני חייבת לחפור על כל דבר ולבדוק את כל האספקטים השונים שיש לכל החלטה אמרתי שקודם אגשש סביב הנושא, נראה אם זה אכן מעניין אותי ואז נחליט.

פורום איפור וציור גוף בתפוז היה אחת התחנות הראשונות אליהן הגעתי. כחובבת פורומים מושבעת שמחתי לגלות קהילה של בנות עם ידע עצום ורצון לשתף. בשמחה רבה הוספתי אותו לרשימת המועדפים והתחלתי לקרוא.

שם גיליתי שכדי שהצללית תשרוד על העפעף ולא תכנס לקפל העין יש המצאה שנקראית פריימר. מיד (כמובן אחרי קריאת מליון ביקורות) אצתי רצתי והזמנתי לי אחד. מה אני אגיד לכם, לא הבנתי איך חייתי בלעדיו!

זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה בין חשבון הפייפאל שלי וכמה אתרים חביבים.

לאחרונה בעקבות המעבר לחו"ל והעובדה שאני חייבת למצוא תעסוקה אני מגלה עוד ועוד אתרים, מוצרים ומפתחת תאבון...

ומה אתכם? מקפידות או מחפפות?

The days go by and today we are closing two weeks in Switzerland. It was pretty exciting time for us, many new discoveries :)

Couple of days ago we met another couple, she is from Israel as well and he is local. They suggested that we go to Evian and cross the border to eat some ice cream. Of course we agreed, I mean its pretty cool to say: "yeah we ate ice cream in France today" isn't it?

People who live in Europe probably wouldn't understand the excitement, but for us who came from a country where borders are real borders where crossing them might end up pretty bad it was quite exciting experience :)

First week in Switzerland

New place, new life and new adventures.

We landed last week in Geneva and took the train here to Lausanne. The trains are quiet, fast and accurate.

Unlike the Israeli trains in so many ways =/

The apartment we received is beautiful and really way better than what we were expecting.

The location is great, we are close to the Metro station and two different buses are going to my husband's work.

Unlike what we are used to (late opening hours and huge supermarkets) the Swiss grocery shops are working until 19:00 and most of the bars\restaurants are all closed after that time too.

The supermarkets are small, don't have a lot offering and the prices are High!

Of course everything is relative so I guess that after a few weeks here the things won't look that expensive..

My husband is at work while I'm trying to adjust to the new environment. I need to learn the french names of the basic groceries so I would actually know what I'm buying and not guessing around :) Also I need to learn french in general because I really want to communicate with the locals and learn more about their lifestyle.

Ta ta for now :)

Party and stuff

חברה קרובה שלי מתחתנת בשבוע הבא ואני לקחתי על עצמי את נושא ארגון מסיבת הרווקות שלה.
לא שחסרים לי פרויקטים לאחרונה עם כל מעבר הדירה המתוכנן, אבל החלטתי שאני הולכת לעשות מסיבה שונה מהשטאנץ הרגיל.

מרבית המסיבות, בהנחה  שהן מתקיימות בבית כוללות עיצוב פשוט למדי וכולל בלונים, צעצועים פאליים ומרבית הדברים צפויים מראש. אז נכון שאין הרבה מקום לתמרון כשהמסיבה מתקיימת בבית וכלת המסיבה לא מעוניינת בחשפן או מפעילה, אבל תמיד אפשר למצוא משהו מקורי וזה בדיוק מה שחיפשתי.

לקח לי כמעט שבוע להסגר על רעיון אבל בסופו של דבר ההחלטה נפלה: זו תהייה מסיבת נושא של סקס העיר הגדולה.

הסדרה עוסקת בנשים, גברים,אופנה, סקס ואלכוהול..Need I say more?,
כחיית אינטרנט מצויה, מהרגע שהתקבלה ההחלטה על נושא המסיבה, לא היה לי מנוח. ביליתי שעות על גבי שעות ברשת מחפשת השראה, רעיונות למשחקים, סגנונות עיצוב ובוחנת הלבשה תחתונה. לארגונים הצטרפו שתי חברות נוספות ומכאן הארגונים תפסו תאוצה.
בהתאם לנושא המסיבה, במקום המשקאות הרגילים, יין/ בירה וכו' החלטנו להגיש קוקטיילים. החלטה זו התבררה מאוחר יותר כהחלטה מעולה מאחר והקוקטיילים נחלו הצלחה מסחררת :)
תכננו את העיצוב בצבעי ורוד שחור ולבן ועם ההחלטה הזו יצאנו לקניות. לא תמיד מצאנו הכל מיד, והיו דברים, כמו כוסות קוקטיילים למשל, שהיה מאוד קשה למצוא ורק יומיים לפני המסיבה הצלחתי למצוא את הסוג שרציתי. אבל לאט לאט אספנו כמות מכובדת של תפאורה ואביזרים.
קנינו שרשאות פנינים מפלסטיק בצבעי שחור וורוד, שקיות מתנה, נייר משי לבן שאחרי עבודה יצירה קיבל עור של זברה, הבאנו מגזיני אופנה וקטלוגים מחנויות, כדורי ג'לי מתנפחים במים לדימוי יהלומים, בלונים כמובן, נוצות ומה לא.

בנוסף רכשנו גם כוסות מרטיני ושמפניה חד פעמיות, חלקם מולאו בסוכריות בצורת לבבות, חלקם האחר בממתקי גומי למינהם- והכל בצבעי המסיבה.  והשאר כמובן שימשו למשקאות. אחרי שהחלטנו על סוגי הקוקטיילים שנגיש, הכנתי תפריט משקאות, וכמו שאפשר לשים לב עשינו חלק גם ללא אלכוהול, לטובת ההריוניות ואלו שלא שותות.

טיזר נשלח למוזמנות ולכלה רק כדי לפתוח את התאבון לקראת הבאות:

מסיבת "סקס והעיר הגדולה" לא יכולה להיות שלמה בלי "האבסולוט האנק", נידבנו את אחר החברים להדפיס לנו פוסטרים  של מר בחור ותלינו אותם בבית. בנוסף הדפסנו פוסטרים של נעליים אופנתיות ושלטי פרסום של הסרט ואותם פיזרנו בכל הבית. היה אחר גם בשירותים כדי להנעים את זמנן של השוהות :)

במסגרת ההכנות לאירוע, נפגשו כמה פעמים ל"סדנאות יצירה", אחת הבנות, ציירת מוכשרת שרטטה נעליים וכוסות מרטיני, אותן גזרנו והפכנו לגרילנדה שמאוחר יותר נתלתה כקישוט למסיבה. 

באותם מפגשים גם גזרנו צורות של איברי מין  גבריים והכנו לכלה הינומה עם תוספות. ברקע אפשר לראות את הגרילנדה ואחד מהפוסטרים..

המתנה לכלה אורגנה בנוסח "Something old, something new, something borrowed, something blue".

הישן: תמונה של החתן והכלה מהשבוע הראשון שלהם יחד, אותה הדפסנו והכנסו למסגרת ששופשפה קלות כדי להשוות לה מראה מיושן.

חדש: שני סטים של הלבשה תחתונה סקסית שהוזמנו מחו"ל, ויברטור קטן, עגילי כסף ופנינה ממגנוליה ותחתון לבן שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.

מושאל: השרשרת שאחותה שמה ביום החתונה שלה.

והכחול: בירית שתפרתי לכלה :)

בנוסף, כחודשיים לפני המסיבה ביקשתי מהמוזמנות לכתוב ברכה אישית, לסרוק/ לצלם אותה ולשלוח אלי בצירוף תמונה שלהן עם הכלה. מכל הברכות שהתקבלו הכנתי לכלה אלבום דרך אחת מחברות האלבומים הדיגטליים, ובמסיבה עצמה היא קיבלה מאיתנו את האלבום עם הברכות כמזכרת.

כל אחת מהבנות הביאה אוכל כך שהיה מגוון יפה של מנות ויצא טעים!

ולבסוף אי אפשר לעשות מסיבת רווקת בלי כמה משחקים, אז היה "Drink if..", "Never, שאלה זהה הרגילים ובנוסף, הבנות עצבו שמלות כלה מנייר טואלט, העבירו חבילה עוברת, שיחקו בהשחלת טבעות על איברים ועוד.

הערב נגמר במסיבה משולבת עם הבנים עד אור הבוקר. היה כיף ומוצלח מאוד :)

First post...

Its been a while since the last time I was writing a blog, about ten years now I think.

I was 16 years old back then and was writing mainly about love, friends, school and everything that was going on on that time. Later I posted some posts about my military service and than it somehow just faded away.

The last 2 years were kinda crazy for me: My grandfather passed away, I got married, graduated collage after long four years (Industrial Engineering B.sc), opened my Etsy shop and these days me and my husband are doing the last preparations for moving to Europe for the next year.

I think I will be needing a place to write my experiences in the new country, hopefully its will be interesting enough for you to follow.

Bina.