לק לסופ"ש

Taken from:http://www.manhattan.de/en/products/nails/product/Productline/details/lotus-effect/4002554110316/ 

סוף השבוע הגיע ואיתו החשק שלי ללק כהה חורפי, למרות שמזג האויר כאן התבהר ועכשיו רק שמשי וקר פה.
הלק הזה הוא הנסיון הראשון שלי עם חברת Manhattan  ששייכת לתאגיד Coty.

קצת אחר.

אם חשבתי שהחופשה הקודמת שלי בארץ הייתה בעייתית משהו בגלל כל עניין הטילים והאזעקות אז החופשה הפעם הגדירה מחדש את המושג "חופשה לא מוצלחת".
בפעם הקודמת נסעתי לבד ל 10 ימים כדי לסדר כמה נושאים בירוקרטיים שהיו קשורים למעבר שלנו לכאן, והפעם בעקבות יציאתם של הנוכרים המקומיים לתקופת חגי תשרי שלהם, הידועה בשם חופשת הקריסמס, החלטנו לנצל את ה"מיני הדממה" שמתרחשת בעבודה של מר בחור ולקפוץ לביקור קצר בארץ. התכנון היה 5 ימים בישראל ו-5 ימים בפריז, סוג של מיני ירח דבש שלא יצא לנו לעשות עד עכשיו.
הגענו ל- 5 ימים עמוסים ואינטנסיביים. בגלל שהפעם הגענו שנינו היו הרבה דרישות מצד החברים והמשפחה להפגש בנוסף לתכנונים שלנו על קניות וקצת זמן איכות ביחד. בתחילת השבוע התישבנו וממש בנינו לו"ז מה עושים באיזה יום וטוב שכך כי אחרת היינו מספיקים הרבה פחות. השבוע רובו עבר בריצות ממקום למקום, מנוחה מינימלית וכלל כמה חברים שלא יצא לנו להפגש עימם למרות שרצינו. קצת קשה למי שלא חי את זה להבין שכשאתה מגיע לביקור, כולם רוצים חתיכה ממך. זה לא רע כמובן, די נעים אפילו ויחד עם זאת מאוד קשה לספק את כולם. זה סוחט נפשית וכשיש לך קרובי משפחה כמו שלנו, שיחיו, זה גם מסחטה רגשית לא קטנה. כל השבוע ציפינו לקראת הנסיעה לפריז, פנטזנו ששם נוכל להנות ברוגע בלי ריצות והתרוצצויות, באמת באמת לנוח.
אז חשבנו.

סבתא שלי שאושפזה אחרי התקף לב 4 ימים לפני שנחתנו, מסרה את נשמתה לבורא בליל שבת לפני הנסיעה שלנו. הטיסה שלנו הייתה ביום ראשון ולבקשת ההורים לא דחינו ולא ביטלנו שום דבר. למרות השנים האחרונות שהיו לא פשוטות עבורה, היא הצליחה להתאושש מכל אשפוז ואשפוז ועל אף שידעתי שסביר להניח שזו תהייה הפעם האחרונה שאראה אותה בעקבות הדרדרות במצב הבריאותי שלה לאורך חצי השנה האחרונה, המוות שלה קצת המם אותי. כשהתקשרו מבית החולים מיהרנו לשם, אבל הגענו מאוחר ולא הספקנו להפרד. לא הייתה סגירת מעגל.. ולא עזרה לכך העובדה שלא נכחתי בהלויה. ההלויה נקבעה לארבע אחר הצהריים והטיסה הייתה ברבע לשתיים. ההורים רצו שהלוויה תהיה בשעות הצהריים המאוחרות כדי שיותר אנשים יוכלו להספיק להגיע ולכבד אותה בדרכה האחרונה ואני לא הרגשתי בנוח לבקש שההלויה תהיה בשעות הבוקר רק בגללי. היא ראויה לכבוד הזה. לצערי זה לא הופך את ההרגשה שלי לכואבת פחות. הכאב ליווה אותי לאורך כל השבוע ולא עזב אותי עדיין.

זו הייתה תחילתו של שבוע לא מוצלח בלשון המעטה. מכאן והלאה הדברים פשוט לא הסתדרו. כל הטיסה ישב מאחורי ילד מרגיז שלא הפסיק לבעוט לי בכסא. בכל שניה שהצלחתי לעצום עיניים- התעוררתי מחדש. את בוא השנה החדשה חגגנו באיזה רחוב שכוח אל אחרי שלא הצלחנו למצוא את המנהרה הנכונה במבוך המטרו של פריז כדי להגיע לשאנז אליזה בזמן. שמענו מרחוק זיקוקים אבל פספסנו את החגיגות. בסיום אותו ערב כמעט ונמעכנו על ידי המון שיכור.. ביום למחרת מרבית המוזיאונים תוכננו להיות סגורים אז קיווינו לעשות קניות ביום הזה ולבקר במוזיאון שלא אמור היה להיות סגור. אמור זה שם של דג, המוזיאון היה סגור והחנויות גם כן. יום למחרת בדיסנילנד שכל כך חיכיתי לו מר בחור נתקף בחילות כבר ברכבת בדרך לשם, ואחרי שעה קלה גם אני, כנראה ממשהו לא טוב שאכלנו כך שבמצטבר עלינו על 5 מתקנים בכל הפארק. ביום של מגדל אייפל היה ערפל ולא ראינו כלום מהקומה העליונה ואם כל זה לא מספיק- אז הגענו לרציף הרכבת מצרפת הביתה חצי דקה מאוחר מדי. זה עלה לנו ב50% מעלות הכרטיסים המקוריים+ כרטיסים חדשים ושעתיים נוספות בעיר המחורבנת הזו.

זה אולי נשמע כמו אוי-אוי-אוי ובכיינות, אבל מצב הרוח שלנו היה על הפנים גם ככה והאירועים האלה לא עזרו לרומם אותו בכלל. כמובן שלא הכל היה רע והיו כמה רגעים של אושר, אבל יחסית לחופש שחיכינו לו כל כך הרבה זמן, זה פשוט מחורבן.

האמת, שבכלל לא תכננתי לכתוב על סבתא, רק לספר בקצרה על החופש ופריז, אבל זה מה שיצא.

שונאים סיפור אהבה

התעסקות עם לקים אף פעם לא הייתה מהחביבות עלי. למעשה עד לא מזמן ורק אם נחה עלי המוזה, הייתי מורחת לק רנדומלי על הציפורניים, מסירה אותו אחרי יומיים שלושה בגלל קילופים ועושה הפסקה עד הפעם הבאה.
אבל אז הגיעה הצעת הנישואים והבנתי שלפחות בחתונה כדאי שיהיו לי ציפורניים יפות ומטופחות. במסגרת החיפושים אחר פתרון שהוא לא קבוע לגמרי, גיליתי את עולם הג'לים לציפורניים הטבעיות.
רכשתי קופון לפדיקור ומניקור ג'ל באחד מאתרי הקופונים והלכתי שמחה ומאושרת לנסות בפעם הראשונה את העניין.
הנסיון הזה התברר כלא מוצלח במיוחד, הג'ל התרומם ותוך פחות משבוע כבר נראה נורא. כנראה שבמצב אחר הייתי זונחת את העניין אבל  החלטתי לא לתת לנסיון אחד לייאש אותי.  ניגשתי למניקוריסטית מומלצת, עשיתי ג'ל של ביו סקלפצ'ר ושמחתי לגלות שהמניקור החזיק כ3- 4 שבועות.
יאי! מצאתי פתרון לחתונה.

למי שלא מכירה, בשתי מילים ג'ל לציפורן הטבעית הוא שיטה יחסית חדשה בעולם של טיפוח הציפורניים. להבדיל מבניה באקריל שמחייבת שיוף די רציני של הציפורן, הדבקת "טיפס" מפלסטיק וכיסוי בחומר אקרילי (סוג של אבקה), הרעיון של ג'ל כולל בעיקר שיוף עדין של שכבת הציפורן העליונה, הנחה של שכבת בסיס מקשרת, שתי שכבות גל עם צבע ושכבה עליונה אוטמת. הג'ל מחייב שימוש במנורת UV, בעוד שאם לא משתמשים בסילר בבניה, הבניה לא.
הסרת הג'ל תלויה בסוג בו משתמשים. ישנם ג'לים הניתנים להמסה על ידי אציטון ואחרים צריך לשייף. הג'לים נמרחים כלק, חלקם מגיעים בבקבוקון המזכיר לק ואחרים נמרחים עם מברשת ומגיעים בקופסאות קטנות. בכל מקרה, הג'ל אמור להחזיק מעמד כ-3 שבועות.
במקרה של הג'ל בו השתמשה המניקוריסטית שלי, הצבעים הכהים החזיקו טוב יותר מהבהירים.

הייתי עם הג'ל כחודשיים לפני החתונה ועוד 7 חודשים אחריה. אהבתי מאוד את מגוון הצבעים, אהבתי את החוזק היחסי של הציפורניים ואהבתי את העובדה שהן הצליחו לצמוח בשקט. יחד עם זאת, לא אהבתי את העובדה שאם רציתי שהג'ל יראה טוב כל שלושת השבועות, הייתי צריכה לבחור בצבע כהה. מה לעשות שהעדפתי דווקא גוונים בהירים?
לצערי אין לי הרבה תמונות מהתקופה ההיא, למעשה אני חושבת שזו התמונה היחידה שיש לי שבאמת רואים בה טוב את הציפורניים.

סלמון בשום וסויה- מתכון פשוט וטעים

אחד מהאתגרים שאיתו צריך להתמודד כשעוברים למדינה אחרת הוא עניין האוכל. לוקח לא מעט זמן להתרגל לעולם הקולינרי החדש שאליו הגעת ובמקרה שלנו למשל, לקח לי זמן למצוא כאן לחם מלא או גבינה 5%, זה לא שאין את המוצרים האלה כאן, אבל הם רשומים אחרת, אחוזי השומן הם אחרים ולוקח זמן להתרגל לטעם.
במקרים מסוימים-  באמת אי אפשר למצוא את המוצרים אותם מחפשים... דברים שעדיין לא מצאתי כאן הם גבינת טבורוג, בולגרית 5%, קמח תופח ועוד כמה וכמה מוצרים שלא הצלחתי למצוא. המצב הזה דורש ממך לעשות התאמות, להכיר את האוכל המקומי ולנסות לשלב אותו גם במטבח שלך.
לשמחתי האתגר הזה נהייה פשוט יותר בעקבות השינוי בשגרת היום יום שלי. בארץ הייתה לי שגרה עמוסה למדי ולפעמים למרות שרציתי פשוט לא יכולתי לבלות זמן במטבח. כאן לעומת זאת כשיש לי זמן פנוי, אני שוב מגלה כמה אני אוהבת את עולם הבישול וכמה אני נהנית מהעשייה הזו. כמו כן בגלל שאני רוב הזמן בבית ואין סיבה להכין אוכל לכמה ימים מראש מפאת חוסר זמן, כשבעלי מגיע הביתה, אנחנו מכינים ארוחה טריה כמעט מדי ערב.
כדי לא להשתעמם או לאכול כל הזמן את אותם מזונות אני תמיד מחפשת אחר דרכים לגוון את סוג האוכל שאנחנו אוכלים.

למרות שאנחנו לא חובבי דגים גדולים, מצאנו כאן מאכל מקומי ומאוד טעים שניתן לקנות אותו קפוא בסופרים ומצריך רק חימום והזהבה בתנור ומאז פשוט נפתח לנו התיאבון לדגים. כתוצאה מכך התחלתי לחפש מתכונים עם דגים שאוכל לעשות בבית והגעתי למתכון שבמקור נכתב בפורום המתכונים של מירי בלקין על ידי אחת המשתתפות. ניסינו את המתכון בבית והוא יוצא כל כך טעים שהייתי חייבת לשתף אותו גם אתכם.

הכנת בירית לכלה- DIY

החתונה שלי שהייתה לפני כמעט שנה (איך הזמן טס..) הביאה אותי לפורום חתונות בתפוז. הייתי פעילה בפורום יותר משנה וחצי והוא והבנות בו ליוו אותי לאורך כל התהליך.
במסגרת ההכנות למסיבת הרווקות של חברה קרובה,עליה כתבתי בפוסט הזה, תפרתי לה בירית. על הדרך צילמתי את התהליך והכנתי מיני מדריך להכנת בירית.  המדריך פורסם בפורום חתונות בתפוז ולאחר מכן פורסם פעם נוספת כחלק משיתוף הפעולה ביני ובין הבלוג "אניקה- השראה לאירועים". כעת נראה שהמדריך עומד להתפרסם באתר נוסף ולמה שרק גולשי אתרים אחרים יהנו?

נראה לי שאם יש לי בלוג משלי כדאי שאעלה לכאן גם כמה מהיצירות שלי,לא?