כולנו בסירה אחת..

מאז הפוסט הקודם הרבה מי גשמים זרמו כאן. מזג האויר חורפי אבל נעים, ולרוב למרות הקור, הימים הם ימים מלאי שמש...
שבוע שעבר השתתפתי בסדנא נוספת שאורגנה על ידי העבודה של בעלי. הכותרת שלה הייתה "להפיק את המקסימום מהשהות שלך בשוויץ" והיא נועדה לבני זוג מלווים.
חוץ ממני השתתפו בסדנא 2 בני זוג נוספים, מתוכם שניים גברים. רוב האנשים הגיעו לכאן לפני יותר מחצי שנה וכולם הגיעו לכאן ל-3 שנים ומעלה. באופן טבעי ובהתאם למדיניות אישורי העבודה של המדינה, הם כולם יכולים לעבוד ורובם כעת במסע חיפושים אחר עבודה בשוויץ- עסק לא פשוט בכלל.
הסדנא חולקה ל-3 חלקים, הראשון ניתוח והבנת הסיבות שהובילו למעבר למדינה (קידום מקצועי, הזדמנות, חוויה וכו') ובהמשך ברור התחושות שלנו כבני זוג, פריקת תסכול והבנה שאנחנו לא לבד עם ההרגשה שלנו. החלק הזה היה משמעותי במיוחד עבורי.
אחרי הפוסט הקודם שכתבתי בתקופה הכי לא טובה שלי כאן עד היום, המפגש הזה הראה לי שאני לא לבד ולמרות ש"צרת רבים היא נחמת טיפשים" העובדה שכל בני הזוג חווים או חוו בעבר את התחושות האלה עודדה אותי. המנחים של הסדנא דיברו שוב על עקומת ההסתגלות, תיארו מאפיינים ותחושות שכיחות בכל שלב והציעו דרכים לפתרון והתמודדות עם תחושות אלו. גם בני זוג ותיקים יותר, חלקו מהנסיון שלהם וכל החלק הזה היה מאוד מועיל בעיני.

בחלק הבא, התבקשנו לכתוב ואם רצינו, גם לשתף במה אנחנו רוצים להשיג בשנה הקרובה. איפה נרצה להיות בעוד שנה מבחינה אישית. גם זה שלב, שכמו שתארה אותו המנחה הוא שלב שלמרות שהוא משמעותי וחשוב לנו כבני אדם, לרוב הוא מוזנח ומודחק במסגרת הסידורים והטרדות היומיומיים. החלק הזה ממש גרם לי לעצור ולחשוב מה הייתי רוצה להשיג בשנה הקרובה. סביר להניח שזה יהיה שנה וחצי אבל שווין.
בהמשך התבקשנו לפרק את המטרות שלנו לשלבים ולהציג יעדים "חכמים" (SMART)- ספציפיים, מדידים, ניתנים
להשגה, ריאליים, ותחומים בזמן. התבקשנו לפרק כל יעד לתת הפעולות שיש לעשות כדי להשיגו ואז לתחום אותם בזמן: 3 חודשים קרובים, חצי שנה ושנה.

בסיום החלק הזה הוזמנו לארוחת בוקר שויצרית טיפוסית: מוזלי, לחמניות, ריבה, שוקולד ועוד..

From: http://images.bedandbreakfast.com/inns//propertymain/ottawa-inns-swiss-hotel-lodging.jpg

לבסוף, בחלק האחרון,קיבלנו הצצה קטנה לנפשו של השויצרי הטיפוסי. מדהים כמה התרבות כאן שונה מכל מה שאנחנו רגילים אליו. 

למשל, השוויצרים לא אוהבים עימותים ויעשו כל שביכולתם על מנת להמנע מאחר. מסיבה זו זה לא עניין נדיר שבמידה ועשית רעש מעבר לשעות המותרות, תדפוק אצלך בדלת המשטרה. רק שכאן לקרוא למשטרה נחשב הדבר המקובל ולא אסקלציה של המצב. המשטרה המקומית משמשת כאן כגוף שלישי מגשר. אגב, המשטרה תגיע גם במקרה שראו את הכלב שלך מרחרח בחצר שאסור לו, אם התקלחת אחרי 22:00 בבתי דירות מסוימים או אם למשל זרקת זבל לפח הלא נכון.
הכל כאן מאדאם, מיסייה. תודה, סליחה ושלום זה חלק בלתי נפרד מהשפה.
כאן אומרים בוקר טוב ושלום לכל שכן בבניין ובבנינים הסמוכים שבדרך החוצה או הביתה יצרת איתו קשר עין.
נכנסת למעלית? בונז'ור,שלום לכולם. יצאת? בון ז'ורנה (שיהיה לך יום נעים), כבר אחרי 12? אז "בון אפרה מידי", אחר הצהריים נעים, כבר אחרי 6? בון סואר (ערב טוב).
את החלק הזה העבירה בחורה אנגליה שחיה כאן כבר מעל ל-20 שנה. היא דיברה על החוקים הכתובים והלא כתובים של שוויץ, והדברים שהיא סיפרה היו כל כך חשובים שלא הבנתי איך אף אחד לא ציין את זה קודם. קיבלנו הסברים על האופי השוויצרי, על מערכת החינוך, על האופן ההרמוני בו המדינה הזו משתדלת לתפקד. חשיבות הקונצנזוס בחיים השוויצרים והנגזרות של זה המשפיעות על כל מהלך החיים כאן.

הכי כיף שהיום הזה הסתיים בארוחת צהריים משותפת עם בני הזוג שלנו שהוזמנו לאכול איתנו על ידי מנחי הסדנא.
גם ארוחת הצהריים הורכבה ממנות שויצריות טיפוסיות ומטרתה הייתה לעשות לנו הכרות עם המנות שנמצאות במסעדות כך שנוכל להזמין ולדעת מה אנחנו אוכלים... חשוב במיוחד במדינה שבה בשר סוס הוא דבר נפוץ ומקובל..

המפגש הזה ממש עודד אותי, היה לי כיף לצאת מהבית שלא עבור קניות במכולת/ לימודי צרפתית או הסתובבות סתמית ובודדת במרכז העיר. הכי חשוב שהוא בא בדיוק מתי שהייתי צריכה אותו ואני חושבת שעזר לי לצאת מהתסכול שקצת שקעתי לתוכו קודם לכן.

בדידות

כשבוע אחרי שנחתנו כאן,  היינו בפגישה שאורגנה על ידי צוות של משאבי אנוש בחברה שתפקידו הוא לרכך את המעבר ולטפל בצרכים של העובדים המבולבלים ובני משפחותיהם. מעבר לעובדה שבמפגש הזה פגשנו את נאז ו- דיין, שני חבר'ה שהם הדבר הכי קרוב לחברים שיש לנו כאן, רובו היה משעמם למדי.

הא התחיל בסוג של מונולוג אובר דרמטי מצידו של מנהל הצוות שחלק איתנו באיטיות מרגיזה ועם הפסקות מתודיות להגברת הדרמה, את החויה שלו מהמעבר לשוויץ מספרד כשהוא היה בן 7. עם כל הכבוד, מעבר בגיל צעיר ויחסית נטול דאגות לא מדגדג את הקצה של מעבר בגיל מבוגר יותר,  תאמינו לי. אני יודעת.  עם זאת, הוא הציג באותה הרצאה את עקומת ההתמודדות עם תרבות חדשה שנראית כך:

על איפור טיפוח ומה שבינהם

כשרק פתחתי את הבלוג חשבתי שכדאי לכתוב באנגלית, בעיקר כדי להשתמש קצת יותר בשפה עצמה. אבל עם לימודי הצרפתית ברקע, אני מרגישה צורך דווקא לכתוב בשפת האם שלי (טכנית שפת האם השניה שלי :-) אז כרגע כותבת בעברית. אני מניחה שבטח עוד אחזור לכתיבה באנגלית מדי פעם- אז מראש, עמכם הסליחה.

לאחרונה גיליתי את העולם המופלא של איפור, טיפוח ולקים.

מתביישת להודות אבל עד לפני כשנה וחצי בקושי הייתי מנקה את הפנים עם סבון ומי פנים.. ואז הגיעה הצעת הנישואין ותוך כדי מרתון הארגונים לחתונה הבנתי שאני צריכה להקדיש גם קצת תשומת לב לעור הפנים שלי. לראשונה בחיי הלכתי לטיפול פנים אצל קוסמטיקאית וחוץ מלצאת עם עור פנים נקי יותר, יצאתי עם כמה תובנות:

ראשית, כנצר למשפחה לבנבנת עור אני חייבת לשים מקדם הגנה אחרת מאוד מהר אמצא את עצמי עם פיגמנטציה.

שנית, ניקוי הפנים עם סבון יעודי+ מי פנים הוא חובה ולא רשות.

כמו ילדה טובה אימצתי את שגרת הטיפוח המומלצת של הקוסמטיקאית  ואכן ראיתי שיפור. שינוי לא קורה מיד וגם אני חייבת להתוודות שחטאתי פה ושם ולא ניקיתי תמיד פעמיים ביום כפי שציוותה אבל התחלתי להקפיד על הנושא יותר והתוצאות לא אחרו להגיע.

אחרי החתונה ראיתי כמה יותר טוב אני נראית עם איפור מלא ומקצועי והחלטתי שלא באמת יש סיבה לעובדה שעד אותו יום לא השתמשתי במייקאפ. במקביל סיום התואר שלי התקרב ומה שידעתי מזמן הפך להיות יותר ויותר ברור עבורי: זה לא בשבילי. אז התחלתי לשקול לימודי איפור בתור מקצוע ובגלל שאני חייבת לחפור על כל דבר ולבדוק את כל האספקטים השונים שיש לכל החלטה אמרתי שקודם אגשש סביב הנושא, נראה אם זה אכן מעניין אותי ואז נחליט.

פורום איפור וציור גוף בתפוז היה אחת התחנות הראשונות אליהן הגעתי. כחובבת פורומים מושבעת שמחתי לגלות קהילה של בנות עם ידע עצום ורצון לשתף. בשמחה רבה הוספתי אותו לרשימת המועדפים והתחלתי לקרוא.

שם גיליתי שכדי שהצללית תשרוד על העפעף ולא תכנס לקפל העין יש המצאה שנקראית פריימר. מיד (כמובן אחרי קריאת מליון ביקורות) אצתי רצתי והזמנתי לי אחד. מה אני אגיד לכם, לא הבנתי איך חייתי בלעדיו!

זו הייתה תחילתה של ידידות מופלאה בין חשבון הפייפאל שלי וכמה אתרים חביבים.

לאחרונה בעקבות המעבר לחו"ל והעובדה שאני חייבת למצוא תעסוקה אני מגלה עוד ועוד אתרים, מוצרים ומפתחת תאבון...

ומה אתכם? מקפידות או מחפפות?

The days go by and today we are closing two weeks in Switzerland. It was pretty exciting time for us, many new discoveries :)

Couple of days ago we met another couple, she is from Israel as well and he is local. They suggested that we go to Evian and cross the border to eat some ice cream. Of course we agreed, I mean its pretty cool to say: "yeah we ate ice cream in France today" isn't it?

People who live in Europe probably wouldn't understand the excitement, but for us who came from a country where borders are real borders where crossing them might end up pretty bad it was quite exciting experience :)

First week in Switzerland

New place, new life and new adventures.

We landed last week in Geneva and took the train here to Lausanne. The trains are quiet, fast and accurate.

Unlike the Israeli trains in so many ways =/

The apartment we received is beautiful and really way better than what we were expecting.

The location is great, we are close to the Metro station and two different buses are going to my husband's work.

Unlike what we are used to (late opening hours and huge supermarkets) the Swiss grocery shops are working until 19:00 and most of the bars\restaurants are all closed after that time too.

The supermarkets are small, don't have a lot offering and the prices are High!

Of course everything is relative so I guess that after a few weeks here the things won't look that expensive..

My husband is at work while I'm trying to adjust to the new environment. I need to learn the french names of the basic groceries so I would actually know what I'm buying and not guessing around :) Also I need to learn french in general because I really want to communicate with the locals and learn more about their lifestyle.

Ta ta for now :)